השופט התחנן: הגנו על הציבור

תחקיר זוג יהודי-אמריקאי מבוגר נעקץ ברבע מיליון דולר על ידי נוכלים ישראלים בענף המסחר במטבע חוץ - וזהו רק קצה הקרחון ● ישראלים רבים פועלים בזירה הפרוצה הזו, ששבה לפרוח לאחר שחשיפות בזמן ישראל הביאו לדעיכת היקף ההונאות באופציות הבינאריות ● השופט מגן אלטוביה, שדן בתיק, הפציר במדינה לטפל בתופעה ● אך קריאתו לא זכתה למענה עד היום

אילוסטרציה (צילום: istockphoto/VPanteon)
istockphoto/VPanteon
אילוסטרציה

שופט בתביעה אזרחית על הונאת מסחר במט"ח, שמתגלגלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב מאז 2015, ביקש שוב ושוב מרשויות האכיפה לחקור את המקרה, אך קיבל תגובות מעוכבות ובלתי מתחייבות, כך על פי מסמכי ביהמ"ש.

הקיפאון הזה מדגיש את כישלונן ארוך השנים של רשויות אכיפת החוק הישראליות להעמיד לדין נוכלי רשת שממשיכים לפעול בחופשיות מישראל, ושגנבו מיליארדי דולרים מקרבנות בארץ ובעיקר ברחבי העולם.

בחמש השנים האחרונות, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה ניהל את הדיון בתביעה נגד אתר המסחר במטבע חוץ Trade-24.com.

התובעים, זוג ישראלי-אמריקאי בגיל העמידה, טענו כי הישראלים שלכאורה ניהלו את האתר, ישראל פיגא, אברהם שפילמן ואחרים, הוציאו מהם במרמה 241,519 דולר. הן פיגא והן שפילמן מכחישים את ההאשמות נגדם.

בסוף 2018, ריב בין הנאשמים פיגא ושפילמן הוביל את שפילמן לחשוף בפני התובעים מסמכים פנימיים של החברה כנקמה בעמיתו. אותם מסמכים, שהוגשו לבית המשפט, לא רק מספקים מבט נדיר ומבהיל אל עבודתה הפנימית של חברה ישראלית חשאית למסחר במט"ח, שעובדיה לא רק השתמשו בשמות בדויים אלא גם פעמים רבות העמידו פנים שהם ממוקמים בלונדון, בפריז או בשווייץ. נראה שהדלפת המסמך והאירועים שלאחר מכן גם שכנעו את השופט, מגן אלטוביה, לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד החברה. אך לשווא.

המסמכים מספקים מבט נדיר ומבהיל אל עבודתה הפנימית של חברה ישראלית חשאית למסחר במט"ח, שעובדיה לא רק השתמשו בשמות בדויים, אלא גם פעמים רבות העמידו פנים שהם ממוקמים בלונדון, בפריז או בשווייץ

ב-2 ביוני 2019, אלטוביה פסק כי:

"(משרד) היועץ המשפטי לממשלה יודיע עד ה-5 בספטמבר 2019 אם בדעתו להצטרף להליך. כן יבחנו הגורמים המתאימים במשרד המשפטים/היועץ המשפטי לממשלה אם יש מקום ליידע גורמים רגולטוריים כלשהם או את משטרת ישראל בכל הנוגע לתובענה זו, ההתנהלות העולה מתוכה, לרבות קודם להגשתה ובמהלך ניהולה".

אבל שנה לאחר מכן, דרישתו עדיין לא נענתה. נכון ל-9 ביולי, לדברי אלטוביה, הוא עדיין מחכה לתגובה של ממש:

"אני ממתין להבהרות היועץ המשפטי, מדוע אין מקום לפתוח בחקירה בקשר לעובדות הלכאוריות המתגלות בתובענה שהדברים מגיעים לכדי צורך בהגנה על הציבור. מזכירות תעביר החלטה זו לידי פרקליט המחוז".

כמה ימים לאחר מכן בית המשפט קיבל תגובה ממירב קניג ולרשטיין, ראש המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל אביב:

"מבוקש לחזור על העדכון שהוגש ב-5 בספטמבר 2019, לפיו החומרים מתיק בית המשפט הועברו לגורמי האכיפה הרלוונטיים. גורמי האכיפה פועלים ויפעלו בעניין בהתאם לתפקידם ושיקול דעתם. כאשר תהיה החלטה בעניין, תימסר הודעת עדכון לבית המשפט המכובד".

נמרוד אסיף, עורך הדין שמייצג את התובעים, אמר לזמן ישראל כי הוא אינו מתרשם מתגובתו של משרד פרקליטות מחוז תל אביב.

"ככל שאני יודע, לא המשטרה ולא שום רשות אכיפת חוק אחרת עשו ניסיון לחקור את המקרה הזה. אם הן היו עושות משהו, אני חושב שהייתי יודע. התגובה שהממשלה הגישה ב-16 ביולי נראית לי, עצוב לומר, כמו נפנוף".

צילום מסך מסרטון לקידום האתר Trade-24.com למסחר במטבע חוץ, שכבר אינו פעיל היום (צילום: פייסבוק)
צילום מסך מסרטון לקידום האתר Trade-24.com למסחר במטבע חוץ, שכבר אינו פעיל היום (צילום: פייסבוק)

מסלולים שונים עבור אמריקאים בישראל

אחד ההיבטים המעניינים של תיק Trade-24 הוא שרבים משחקני המפתח בו הם אזרחים אמריקאים. התובעים, שאיבדו חלק גדול מחסכונותיהם, הם בני זוג בעלי מיומנויות מקצועיות גבוהות, שעלו לארץ ומצאו תעסוקה בתעשיית ההייטק.

מנגד, הסוכן שלהם באתר Trade-24, אדם בשם סטיב, היה עולה מארצות הברית שנאבק למצוא עבודה לאחר גירושיו, וכמו עולים רבים אחרים מארצות הברית, הגיע לעבוד במרכז טלפוני בזהות בדויה. ישראל פיגא, חרדי מבני ברק והבעלים לכאורה של Trade-24, גם הוא אזרח אמריקאי על פי מסמכי בית המשפט.

גם בעל המניות העיקרי של ספקית הפלטפורמה של Trade-24.com – חברה בשם לברייט, שקיבלה אחוזים ממחזור המסחר של Trade-24 – הוא אמריקאי, על פי מסמכי בית המשפט. אדם בשם סימון קוקס, שבבעלותו 28% מהחברה, מחזיק במניות של לברייט מאז דצמבר 2014. נראה שקוקס לא חי מעולם בישראל, אבל גם הוא אזרח אמריקאי, ובעל קשרים קרובים לקרמלין, שהגיע לחדשות מפני שתרם בנדיבות למסע הבחירות של דונלד טראמפ ב-2016.

מודעת פרסומת ברוח חנוכה לאתר Trade-24.com, שהופיעה ב-Jewish Press ב-20 בנובמבר 2014 (צילום: צילום מסך)
פרסומת ברוח חנוכה לאתר Trade-24.com, שהופיעה ב-Jewish Press ב-20 בנובמבר 2014 (צילום: צילום מסך)

Trade-24 פנה בין היתר לקהל יעד של משקיעים אמריקאים, כפי שאפשר ללמוד ממודעות שפורסמו בכלי תקשורת אמריקאיים הפונים לקהל שומר מצוות, כמו Jewish Press והאתרים Yeshiva World News ו-VosIzNeias.com. לפי התביעה, התובעים החלו לסחור באתר ביוני 2014, והפסידו 241,519 דולר ב-3 חודשים.

היבטים רבים בתיק מזכירים את התנהלותה של תעשיית האופציות הבינאריות בישראל, שהייתה מעורבת במזימות הונאה, בכלל זאת השימוש במרכזים טלפוניים, מכירות באמצעות הפעלת לחץ גבוה והסתרת העובדה שהחברה מרוויחה כסף כשהמשקיעים מפסידים.

היבטים רבים בתיק מזכירים את התנהלותה של תעשיית האופציות הבינאריות בישראל, כמו השימוש במרכזים טלפוניים, מכירות באמצעות הפעלת לחץ גבוה והסתרת העובדה שהחברה מרוויחה כסף כשהמשקיע מפסיד

אבל Trade-24 לא הציע מסחר באופציות בינאריות, שבו ספקית הפלטפורמה יכולה להשפיע על סיכויי המשקיעים להרוויח או להפסיד, אלא מסחר במטבע חוץ במינוף גבוה, שבו הלקוחות כמעט תמיד הפסידו את הכסף שהשקיעו באמצעות מנגנון שנקרא צלצולי התראה (margin calls).

התובעים בתיק נגד Trade-24 קיבלו מינוף של 1:100 עד 1:200. מינוף הוא סוג של הלוואה ש- Trade-24 הציע למשקיעים. כך, לקוחות יכלו להשקיע 1,000 דולר ולהיכנס לעסקה בהיקף של 100 אלף דולר (מינוף של 1:100).

שופט בית המשפט המחוזי של תל אביב מגן אלטוביה (צילום: לשכת דוברות בתי המשפט בישראל)
השופט מגן אלטוביה (צילום: דוברות בתי המשפט)

מינוף מגביר את הסיכון במסחר, היות שתנודות קטנות בערך המטבע מובילות לתנועות עצומות בסכום הרווח או ההפסד. כך, במינוף של 1:100, אם ערך המטבע השתנה באחוז אחד לרעת הלקוח, הוא הפסיד את כל הסכום שהושקע בעסקה.

לפי התלונה, הברוקרים של החברה הסתירו לכאורה מהתובעים את הסיכון הגבוה שבמסחר ממונף ואת העובדה ש-Trade-24 הרוויחה כשהלקוחות הפסידו כסף ושהברוקרים עצמם הרוויחו אחוז מסוים מההפקדות נטו, כלומר הם הרוויחו אחוז מסוים מסכום הכסף הכולל שהמשקיעים הפקידו פחות הסכום שהם משכו.

הברוקרים גם הסתירו לכאורה את העובדה שקיבלו מהמעסיקים שלהם תמריצים כספיים כדי לשדל את הלקוחות להגדיל את נפח המסחר ככל האפשר. בנוסף, הברוקרים הציגו את עצמם לכאורה כיועצי השקעות מומחים, ופעמים רבות השתמשו בשמות ובקורות חיים בדויים, כשלמעשה לא הייתה להם הכשרה כזאת.

הנתבעים טענו שהתובעים היו מודעים לסיכון הגבוה שבמסחר במט"ח ושהם נכנסו להשקעות האלה מרצונם. הם גם הכחישו שישראל פיגא הוא הבעלים של Trade-24.com וטענו שהוא סגן נשיא הפיתוח העסקי של בול מרקט השקעות בע"מ, חברה ישראלית שמספקת שירותי שיווק לחברות למסחר במט"ח בחו"ל.

רגולטורים ברחבי העולם פרסמו אזהרות לגבי Trade-24.com, בהם קונסוב (רשות ניירות הערך) האיטלקית, הרשות הבריטית להתנהלות פיננסית, נציבות ניירות הערך של אונטריו ורשות השווקים הפיננסיים של צרפת.

רגולטורים ברחבי העולם פרסמו אזהרות לגבי Trade-24.com, בהם קונסוב (רשות ניירות הערך) האיטלקית, הרשות הבריטית להתנהלות פיננסית, נציבות ניירות הערך של אונטריו ורשות השווקים הפיננסיים של צרפת

פריצת דרך לא צפויה

באוקטובר 2018 המשפט הגיע לשלב הראיות. יום אחד, כשהתובעים ישבו בקפטריה של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ניגש אליהם גבר חרדי שהזדהה כמרדכי ברל דסקל, חבר קרוב של שפילמן. דסקל אמר לתובעים שבין פיגא לשפילמן פרץ ריב, ושהוא מעוניין למסור להם מסמכים שיפלילו את פיגא.

בשלושת החודשים הבאים, שפילמן ודסקל סרקו מספר רב של מסמכים פנימיים של החברה ושלחו אותם בדואר אלקטרוני לנמרוד אסיף, עורך דינם של התובעים.

שפילמן אף העיד נגד פיגא בבית המשפט באוקטובר 2018, אך בסופו של דבר שינה את דעתו והפסיק לעזור לתובעים. בדיונים מאוחרים יותר בבית המשפט, שפילמן אמר באופן מעומעם כי חלק מהמסמכים שהוא מסר לתובעים "עשויים להיות מזויפים", מבלי לציין באילו מהם מדובר.

המסמכים שהדליפו שפילמן ודסקל מעידים כי Trade-24.com לא פעל בריק, אלא נסמך על מערכת גלובלית של מרכזים טלפוניים, ספקי לידים, ספקית פלטפורמה, בנקים, חברות סליקה, ספקי שירותי מטבע וגמ"חים, כדי להעביר כסף מלקוחותיהם ברחבי העולם אל מוטבי החברה.

לדוגמה, Trade-24.com פעל באמצעות חברות בשבע מדינות לפחות: ישראל, אוקראינה, בולגריה, בריטניה, הונגריה, סיישל ואיי מרשל. היו לו שלושה מרכזים טלפוניים, אחד בישראל, אחד באוקראינה ואחד בבולגריה.

ל-Trade-24 היו חשבונות בנק בכל העולם, והיא עבדה עם לא פחות מעשר חברות שאפשרו לה לקבל תשלומים ממשקיעים דרך האינטרנט.

אותן חברות היו BSG, Counting House/Pacnet, Andaria/Intercash, Emerchantpay, Transact Europe, MoneynetInt, Skrill, Upaycard, Astech ו-GTS Payments.

שפילמן גם חשף בפני הנתבעים התכתבויות ווטסאפ מאירות עיניים בינו לבין פיגא, שנמשכו כשנתיים. רוב השיחות עסקו בהפקדת ומשיכת כסף, לצד רכילות על סוכנים אחרים בתעשיית המסחר במט"ח ובאופציות בינאריות, ידיעות חדשותיות שפיגא שיתף על חרדים שנתפסו לאחר שעסקו לכאורה במרמה וכן דברי תורה.

בהתכתבויות, שפילמן תיאר משיכת כספים, לפעמים עשרות מיליוני דולרים, מ"צ'יינג'ים" (ספקי שירותי מט"ח חוץ-בנקאיים) והפקדת כספים בגמ"חים.

"אברומי, תתקשר לברגר, תזמין את הכסף למחר", הורה פיגא לשפילמן ב-15 בפברואר 2014.

פיגא התכוון בכך לראובן זאב ברגר, בעליו של "צ'יינג'", או ספק שירותי מטבע חוץ בנקאיים, בבני ברק, שנעצר על ידי המשטרה בספטמבר 2014 בחשד שהיה לכאורה חלק מרשת להלבנת הון בינלאומית. ב-2016 המשטרה המליצה להעמיד לדין את ברגר, אבל פרקליטות המדינה טרם עשתה זאת.

פוסט מוטיבציה באתר הפייסבוק של Trade-24 (צילום: צילום מסך מפייסבוק)
פוסט מוטיבציה בפייסבוק של Trade-24 (צילום: פייסבוק)

"אני חושב להעביר את כל הכסף איתך לגמ"ח מיר", כתב פיגא כמה ימים מאוחר יותר.

"בסדר", השיב שפילמן. "זה גמ"ח של 100 מיליון דולר", ציין פיגא.

קופות גמ"ח מנוהלות על ידי מתנדבים ומאפשרות לחברים בקהילה להפקיד כסף ולחברים אחרים לקבל הלוואות ללא ריבית. יש אלפי חברות כאלה להלוואות ללא ריבית בחברה החרדית בארץ, המונה כמיליון בני אדם, וסך ההפקדות בהן, להערכתו של אחד הכלכלנים, הוא בין 5 ל-10 מיליארד שקלים. אבל יש משקיפים המאמינים כי קופות גמ"ח משמשות ככלי להעלמת מס ו/או להלבנת הון.

יש אלפי גמ"חים להלוואות ללא ריבית בחברה החרדית בארץוסך ההפקדות בהן, מוערך בין 5 ל-10 מיליארד שקלים. אבל יש משקיפים המאמינים כי קופות גמ"ח משמשות ככלי להעלמת מס ו/או להלבנת הון

פיגא – שהחל את דרכו ב"פורקס פלייס" בהדרכת יוסי הרצוג, כרגע עבריין נמלט המבוקש בארה"ב – ריכל על עמיתיו בעסקי המט"ח והאופציות הבינאריות. בהודעות לשפילמן הזכיר פגישות עם שלום פרץ, שהיה קשור ליוקום תקשורת, דוד ביטון, עו"ד שעבד עם Trade-24, ורן שטראוס, בעלי מניות בלברייט.

באחת ההתכתבויות, פיגא תיאר פתיחה של מרכז טלפוני בבולגריה. "שימי נחת בבולגריה, פותח שם חברה, עם יעקב", הוא כתב בינואר 2015.

"זה נראה טוב, משכורת ממוצעת שם 400 יורו. החבר'ה שעוזרים לו שם פותחים עכשיו לבינארי מוקד של 250 איש! זה הכל אוטומטי שם, אפילו את המכירה יש רובוט טלפוני שמבצע. לנו יש מלא לידים ישנים, זה יהיה מוקד של מחממי לידים. כי לשלם לישראלי על לידים ישנים לא שווה. כי זה זמן וכסף יקר. שם נשפוך להם הלידים ונסגור פה במוקד. זה הולך להיות אש", כתב פיגא.

יוסי הרצוג במלון בלונדון, 2015 (צילום: Courtesy)
יוסי הרצוג במלון בלונדון, 2015 (צילום: Courtesy)

איפה הייתה המשטרה?

כשהתובעים הגישו לראשונה תביעה נגד Trade-24.com, השופט שאל אותם מדוע לא בדקו אם לחברה יש רישיון. "השאלה הזאת בלבלה אותי", אמרה אחת התובעים לזמן ישראל. "הוא פעל לאור היום, מבניין מפואר ברמת גן, לא מסמטה אחורית בדרום תל אביב. איפה היו הרשות לניירות ערך, הכנסת, המשטרה?".

האתר Trade-24.com כבר אינו פעיל. על פי מסמכי בית המשפט, שפילמן עבר מאז לנהל אתר למסחר במטבע זר ובמטבע מבוזר בשם Marketscube.com, שהתפרסמו לגביו אזהרות רגולטור של רשות השירותים והשווקים הפיננסיים הבלגית ושל הרשות הבריטית להתנהלות פיננסית.

תעשיית המסחר במטבע זר בישראל הייתה ונותרה בת דודה קרובה של תעשיית האופציות הבינאריות, שהייתה מעורבת במזימות הונאה ושגשגה בישראל במשך עשור עד שהוצאה אל מחוץ לחוק על ידי הכנסת באוקטובר 2017, במידה רבה בעקבות סדרת תחקירים של הטיימס אוף ישראל, שהחלה בכתבה שפורסמה במרץ 2016 תחת הכותרת "הזאבים מתל אביב".

בשיאה של התעשייה, מאות חברות בישראל העסיקו אלפי ישראלים שגזלו לכאורה מיליארדי דולרים מקרבנות ברחבי העולם. החברות שביצעו את ההונאות הללו גרמו במרמה לקרבנות להאמין שהשקעותיהם מוצלחות ומניבות להם רווחים, ועודדו אותם להפקיד עוד ועוד כסף בחשבונות שלהם, עד שלבסוף החברה ניתקה עמם קשר ונעלמה עם רוב או עם כל כספם.

הפרקליטות הישראלית עוד לא הגישה כתב אישום נגד אף חשוד בהונאת אופציות בינאריות. ארצות הברית העמידה לדין כ-25 חשודים, שמהם הורשעו שבעה ישראלים, ונקטה אמצעי אכיפה אזרחית נגד רבים אחרים.

הפרקליטות הישראלית עוד לא הגישה כתב אישום נגד אף חשוד בהונאת אופציות בינאריות. ארצות הברית העמידה לדין כ-25 חשודים, שמהם הורשעו שבעה ישראלים, ונקטה אמצעי אכיפה אזרחית נגד רבים אחרים

העסק משגשג

חברות רבות שעסקו בעבר במסחר באופציות בינאריות מוכרות כעת מטבע זר ומטבע מבוזר ממרכזים טלפוניים בישראל ובמזרח אירופה. בחודשים האחרונים, אותן חברות החלו שוב לפרסם בגלוי מודעות דרושים לסוכני מכירות בפייסבוק, אחרי כמה שנים שבמהלכן שמרו על פרופיל נמוך יחסית.

קבוצות כמו "משרות לדוברי שפות זרות בישראל" מלאות שוב במודעות דרושים ל"טלמרקטינג" או ל"סוכני ריטנשן" בחברות "גלובליות" או "פיננסיות". אחת המודעות מסבירה כי התעשייה הזו, בניגוד לאחרות בארץ, לא נפגעה מהקורונה.

קבוצות כמו "משרות לדוברי שפות זרות בישראל" מלאות שוב במודעות דרושים ל"טלמרקטינג" או ל"סוכני שימור" בחברות "גלובליות" או "פיננסיות". אחת המודעות מסבירה כי התעשייה הזו לא נפגעה מהקורונה

"מיליון מובטלים כבר חתמו (בלשכת התעסוקה)", נכתב במודעה שפורסמה בפייסבוק. "בחברה שלנו אנחנו עדיין מגייסים ועדיין מצליחים בשדה הפיננסי!".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,868 מילים ו-1 תגובות
סגירה